אתגר פיטר-פן של חודש דצמבר, היה הצלחה מסחררת. אני רצינית: הצלחה מסחררת. לא רק אני אמרתי, אגב. ביקשתי מגילי בר-הלל סמו, שתירגמה את הספר המוער של פיטר-פן לעברית (הוצאת מודן) – לבחור את נבחרת שלושת-הגדולות שלה, והיא כתבה בחזרה: “הרמה כל-כך גבוהה באתגר הזה, שאני מתקשה לבחור”. זה די מדהים לאור העובדה שלא כל משתתפי האתגר למדו במאיירימים, שלא לדבר על זה שלא כל משתתפי האתגר למדו את המקצוע בכלל. אם עזרנו להביא אתכם לרמה הזו בשלושה שיעורים פתוחים… וואו. השמיים הם כנראה הגבול.
כמה מילים על אתגר עטיפות:
יצרתי את האתגר הזה עבור הפורטפוליו של כל המאיירימים שרוצות ורוצים לעבוד מקצועית. עטיפות זה ה-דבר שמחפשים עכשיו גם בשוק המקומי וגם בשוק העולמי. האתגר הולך ככה:
עטיפות לשישה ספרי-מופת קלאסיים (עשינו עד עכשיו שלושה: פינוקיו, הקוסם מארץ עוץ ופיטר-פן).
למי שרוצה להעלות את דרגת הקושי: אני רוצה לראות סדרה של עטיפות, ולא עטיפות שונות לגמרי זו מזו.
הלו”ז: כל חודשיים הגשה (באמצע יש יום בו ניתן לשים סקיצות בפוסט הפייסבוק המיועד לכך, ולקבל משוב ממני). אחרי ההגשה מתנהל שיעור פתוח חינמי, שבו אני (ולפעמים אורח.ת) נותנת משובים מהסוג המכיל, טיפים מעולים לאיור עטיפה, ותרגיל נחמד. מה שכן: צריך להירשם, כי אנחנו מכניסות אותך לקבוצת הווטסאפ של האתגר, בגלל המשובים. האתגר הבא, אגב, יהיה עטיפה לספר “הרפתקאות אליס בארץ הפלאות” מאת לואיס קרול, והמפרט הטכני יפורסם בבלוג נפרד, חפשו אותו.
עכשיו קצת על אתגר פיטר פן, שהרי בשביל זה התכנסנו:
בין ההדגמות למשובים, דיברתי עם גילי על שלושה נושאים חשובים שקשורים לספר הזה:
א. מערכת היחסים בין פיטר לוונדי. האם היא “אהובתו” או אמא שלו? נראה שכמו לכל הגברים הסיציליאניים, גם לג’יימס ברי היה בלבול קטן בתחום הזה.
ב. מה ההבדל בין הספר להצגה? (אוהו!!! ההצגה באה קודם, הספר בא אחרי הצלחת המחזה. ברי לא פונה לילדים, אלא למבוגרים, ומדבר בציניות מעודנת על חיי משפחה אנגליים של תחילת המאה הקודמת, על הזמן החולף, על הרצון להישאר ילד. בסופו של דבר יש בפסיכולוגיה את תסמונת פיטר-פן”, שמייצגת מבוגרים המסרבים להתבגר).
ג. האם זה מחזה לילדים, או על ילדים? (גילי אומרת שבאותם ימים לא היה הבדל גדול, כי לא היו הרבה מחזות שנועדו ספציפית לילדים ולכן הכל נועד להיות גם וגם).
כרגיל: בדקנו איך העטיפה נראית מבחינה מקצועית בתוך ערימה של עטיפות אחרות מהעולם (בשיעור הפתוח ניתנים טיפים רבים ומעולים לעיצוב עטיפה, שאני אפילו לא מלמדת בקורס טקסט-תמונה, אז שווה). גילי בחרה את הנבחרת שלה: העטיפה של נועה חורב נבחרה בזכות הפשטות המוחלטת של הדימוי: הביג-בן, הקרס, הילדים המעופפים. היום, בעידן הטאמב-ניילז של חנויות הספרים הוירטואליות – עטיפות כאלה הן בול מה שהרבה מו”לים מחפשים. העטיפה המעולה של לילך הברמן, עם פיטר וונדי כמחוגי שעון, שרודפים זה אחר-זה, נבחרה בזכות הפשטות של הדימוי המרכזי, והמורכבות של “פיתוחי העץ” של השעון. תסתכלו פנימה ותגלו כל-כך הרבה הפתעות. העבודה של רותי מלכה נבחרה בזכות הטכניקה המשגעת, הקלילות המודרנית, והפרצוף הבלתי-נשכח של קפטן הוק. הידעתם שהוא ג’נטלמן לשעבר, שלמד באיטון – ויש פרק שלם שבו הוא מתלבט לגבי התאמתו לסטנדרטים הנהוגים במעמד הגבוה. נסיך בין פיראטים – זה מה שהוא.
אני לעומת זאת, בחרתי את השלישיה הבאה:
עטיפה מהסוג הזה שאשכרה עובדת כל-כך טוב).
לגבי העבודה של רותי מלכה, ששתינו בחרנו – אני רוצה להוסיף שהיא פשוט… כייפית נורא. הכל בה כיף: הלטרינג הנפלא, חוש ההומור המתוק , הצבעוניות. אני בדר”כ מעדיפה לבחור אחרת מגילי (כי יש המון אפשרויות, אז למה לא בעצם?) אבל בחרתי באותה אחת, כי עד כדי כך אהבתי אותה. גם את שתי הבחירות האחרות של גילי אני ממש אוהבת, אבל רציתי להוסיף את העבודה היפהפיה של רננה קול חייט, שמעמידה סדרה מאד מלוכדת מבחינה סגנונית (ובזכות הקומפוזיציה המעולה), ואת העטיפה של דארה אילייב (באמצע), שמצליחה ליצור משהו מאד עכשוי, שלא כולל דמות אנושית בגדול בפרונט (ומאד נדיר למצוא עטיפה מהסוג הזה שאשכרה עובדת כל-כך טוב).
שתינו רצינו לציין לשבח כמה סדרות של עטיפות (הרי הכבדנו על התרגיל, כמו שנהגה להגיד מורתי לפילאטיס מזרון), שעובדות מדהים ביחד. זה ממש חשוב לשים דבר כזה בתיק-עבודות, מפני שזה כל-כך מלמד את המו”ל/הסוכן על סוג המאייר שלפניהם. אז קודם כל: הדס רייס, שהיא מה שנקרא “משלנו” – בוגרת טקסט-תמונה ועכשיו מסיימת תרגיל אחרון בקורס פנטזיה (מה אני אעשה בלעדיה הן עובדות יפה ביחד:
אני בחרתי לתת את פרס מצטיינת-סדרה לנועה חורב (גם היא בוגרת בית-הספר. מה לעשות? אנחנו אחלה. לא מתנצלת). לנועה יש יכולת מדהימה לצמצם רעיון עד שהטעם שלו פשוט מושלם. המינימליזם שלה מטריף אותי (דווקא כי אני לא מאיירת מהסוג הזה). איזה יופי.
ומאחר וכבר דיברתי על הסדרה שלה: אני מרחיבה את העיטור הסדרתי, ומעניקה אותו גם לרננה קול-חייט, שכתב היד האמנותי שלה כל-כך רענן ומעניין ויחד עם זאת ברור. היא גם מקבלת את פרס אשפית הלטרינג .
הגשת הסקיצות לאתגר אליס בארץ הפלאות: ה15.12, בפייסבוק (אני אכין פוסט, אתם תגיבו עליו). תתחילו לחשוב וזכרו: עטיפה לא אמורה לכלול את כ-ל מה שכתוב בספר (זה גם בלתי אפשרי במקרה הזה). המתכון שלי ליצירת סקיצות: בהתחלה כדאי לצייר את הדבר הראשון שקופץ לךלראש. סביר להניח שזה רעיון מחורבן, ואם לא נותנים לו מוצא יצירתי – הוא יתקע לך את כל זרם הרעיונות. זה כמו הלביבה הראשונה, שתמיד יוצאת שרופה. אח”כ מתחילים להגיע הרעיונות הממש טובים. צריך לצרף לדימוי אחד ולמספר. פוסט אליס בארץ הפלאות ממש מעבר לפינה והוא מכיל את הבריף המלא של הספר. לדעתי? יהיה שוס.