חגית פרנקל בחרה את “גוזלים בראש” – הספר של יונתן, שאני איירתי ונכתב למעשה בהשראת איור שעשיתי לספר אחר וגנזתי. זה הופך את האחד הזה ל”שלי” – והמצב הזה הוא, מה אני אגיד לכן, קצת משונה. פחדתי נורא שיהיה לי קשה לראות (שלא לדבר על להדריך) פרשנויות אחרות לספר – ולא. זה היה קל מאד. מאחר שידעתי בדיוק מה נאמר בחדר העריכה, ועל מה יונתן לא היה וכן היה מוכן להתפשר – הצלחתי להדריך את מי שבחר את הטקסט הזה בקלות יחסית. גם נהניתי מהיצירתיות הנפלאה של הפרשנויות השונות כל-כך משלי. האחת הזו, אבל, גרמה לי לקנא. חזק.

זה סיפורה של שירלי בראון, שהגיעה אלי לקורס יסודות-האיור עמוסה חששות ובטוחה שאין לה את זה בכלל, כנראה. לפני כמה ימים פגשתי חברה, מרצה בכירה באחת האקדמיות, שסיפרה לי שתלמידה שלה חולמת ללמוד איור, אבל פוחדת נורא שאין לה את מה שצריך בשביל זה. החברה שלי המליצה לה ללמוד איור ב”מאיירימים”, אבל היא לא בטוחה שיהיה לה אומץ. אמרתי לה שבלי אומץ אני לא יכולה לעשות כלום. אני מכירה המון מאיירים שמגיעים ללמוד אצלי בתחושה שאין להם את זה, אבל יש להם את האומץ לבוא ללמוד, להשאיר מאחור את האגו, לקבל משובים, לנסות עוד פעם. זה התנאי היחיד להתקדמות במקצוע. חוץ מזה, היא צריכה לבחור ללמוד אצלי כדי לקבל ממני את השיעור שהיא צריכה. לשירלי היה האומץ ומהר מאד ראיתי שהגרלתי אחת מוכשרת כמו שד. מפה, זה היה רק להתמקצע.

מנטורינג (אני אוהבת לקרוא לזה “ליווי אישי” אבל אפרת אומרת שאי אפשר לקרוא לזה ככה, זה לא נשמע טוב…) הוא אחד השירותים הפחות ידועים של מאיירימים. מקבלים אותו רק בוגרי קורס טקסט-תמונה, רק פעם אחת, עבור הפרויקט הגדול הראשון שלהם. הרעיון הבסיסי נועד לפורר חומה: הוצאות ספרים ממוסדות לא נוטות לתת צ’אנס למאיירים צעירים, מפני שהעורכים והעורכות לא מכירות את תהליכי העבודה שלהם ולא בטוחות כמה הם אמינים. כבר שמעתי על מאיירים שנטשו פרויקט באמצע. ככה נוצר מילכוד מעצבן: מאייר שרוצה לאייר ספר יכול לקבל צ’אנס רק אם הוא כבר אייר ספרים, אבל אך הוא יהיה מאייר שכבר אייר ספרים, אם הוא או היא לא יקבלו צ’אנס לאייר ספר ראשון?

סיון למדה אצלי בזמנו בקורס עיצוב-דמות ואחרי שנים נרשמה ל”טקסט-תמונה”. הפער בין מה שהיא עשתה אצלי כעת למה שהיה בעבר הוא כל המרחק שיש בין מתחילים מוחלטים למקצוענים.

מקצה הסקיצות הראשון שסיון שלחה לי (היו שם לפחות עשר סקיצות כאלה, שדרך אגב, מבחינתי? זה המאפיין המובהק למקצוענות. ככל שעובדים יותר מתקדמים יותר, אין דרך לעקוף את זה) – התאפיין במכנה משותף.