איזה כיף של מפגש היה לנו ביום רביעי. די. די. אני עדיין נרגשת. מה גם ששבוע הספר חזר, ואני יכולה לעשות לנו פרומשה – כל הסופרים והעורכים אצלי בדף.
אז בואו נסכם את הטיפים שנתתי במפגש, כדי שכ-ולם יוכלו לקרוא:
התחלנו בהיגיון של האתגר, וסיפרתי לכן את הסיפור המופלא והקסום של אליאנה רוזנצויג, שיצאה מהאקדמיה וגילתה (כמו כולנו) שאף אחד לא פרש לה שטיח אדום, הפנה אליה זרקור וזרק עליה קונפטי. העתיד השתרע לפניה – עגום וקר, ובו יש לאייר הרבה ספרים שלא הופיעו בחלומות שלנו, שיודפסו במאה עותקים עבור כנס מחזור. לא התחשק לאליאנה לאייר את זה, ומאחר והיה לה זמן לשרוף – היא איירה את הארי פוטר.
איור: אליאנה רוזנצויג, פרויקט אישי
ראיתי את האיורים, התעלפתי, שלחתי אותם ליעל שכנאי מהוצאת רימונים. יעל נתנה לה לאייר את “אבא עושה קוקיות” מאת כרמי חוסטיצקי. אני ליוויתי אותה בספר הזה, מכריכה עד כריכה ובום! הספר הפך ללהיט. שתי דקות אח”כ (ובלי קשר למען האמת), היא קיבלה לאייר ספר בהוצאת בת של פנגווין רנדום-האוס. למה? כי הם ראו את האיורים המעולים שלה בפייסבוק. מה זה מוכיח לנו?
או. יפה ששאלתם:
עדיף לעשות שש עטיפות מעולות לקלאסיקות ידועות שכל מו”ל בעולם מזהה, מלעשות שש עטיפות אמיתיות, לספרים שיצאו לאור אבל אף אחד לא מכיר.
חשוב מאד: העטיפות צריכות להיות “סדרה” – כלומר אותו גודל, אותו סגנון, אותה שפה אמנותית בעיצוב. רק ככה רואים מי אתם כאמן.
הנה העטיפות שעשיתן ועשיתם לאתגר “פינוקיו” – ואחרי זה: הטיפים.
טיפים לאיור עטיפה של קלאסיקת-נוער:
1. נא להקפיד על הבריף. הבריף מכיל דברים מעטים, אבל כאלה שאי אפשר לשנות: גודל הספר, כמות הצבעים שלו, ולפעמים – דברים מסוימים שהמו”ל לא מוכן לקבל (עירום למשל). כל עבירה על הבריף מלמדת את הלקוח שאתם לא יודעות לעבוד עם בריף (באתגר כזה, למשל – ישר רואים שלא הקפדתן על גודל האיור לדוגמא. יש למה להשוות…)
2. לא הרבה מאיירים זוכים לאייר ספר קלאסי. ההוצאה מתיחסת אליו בכבוד עצום. אל תקצרו את שם הסופר. אל תציירו פרטים לא נכונים (בפינוקיו למשל, החתול עיוור והשועל צולע על קביים. אין מצב לצייר אותם אחרת כי “בא לנו”. אם לא בא לנו לאייר מקצועית – סבבה. אם כן – תקפידו) – מו”לים קוראים את זה כעילגות.
3. אל תצניעו את שם המאייר.ת – אתם לא שם סתם. אתן חלק מצוות יצירתי של שני אנשים: סופר/מאייר (גם אם הסופר מת).
4. צבעים מאד כהים וצבעים קרים “בורחים אחורה”. באיור עטיפה כדאי לזכור את זה.
5. היום רוב המסחר בספרים נעשה און-ליין. זה אומר שכדאי לחשוב “טאמב-נייל” ולעשות איור פשוט וחזק. לגודל הצער איורים מהממים עם המון פרטים – נעלמים בהקטנה. זה מבאס גם אותי, אבל זה מה שקורה בעולם היום.
6. עטיפה צריכה לתפוס את העין ולגרום ללקוח להרים אותה, להפוך, לקרוא את התקציר והכי עדיף? לפתוח את הספר.
7. הדימוי צריך להיות קליט, ולכלול את עיקר הסיפור: או הרעיון שלו (ילד מעץ שהופך לילד אמיתי, למשל) – או דמויות וארועים שמכירים בהקשר של הספר הזה. אם זה משהו שהציבור הרחב לא זוכר – עזבו. זה רק יבלבל. (בהגשה גיליתי שאני לא זוכרת שהפיה הכחולה שולחת נקר לאף של פינוקיו. אני קראתי את הספר פעמיים, ואיכשהו לא זכרתי. זה יקרה גם למישהו אחר, שלא יספר לכם למה הוא ויתר על הגרסה שלכן.)
8. חשוב מאד להבדיל בין “פינוקיו” – העטיפה של הספר, שצריכה להעביר לנו את הסיפור איכשהו ו”פינוקיו” – הקונספט, כמו למשל בסרט “AI Artificial Inteligence” של ספילברג, בו יש משפחה שהילד שלה נמצא בתרדמת, רוכשת בובת רובוט כמעט-אנושית של ילד קטן. האמא האבלה מטפלת בו באהבה גדולה, עד שהבן החי שלה מתעורר פתאום והיא נוטשת את הרובוט ביער. זו תחילת המסע שלו להפוך לילד אמיתי. האתגר הזה מבקש ממכם להעביר את הסיפור ולא את הרעיון.
9. סגנון אישי. דיברנו על זה קצת, ונדבר על זה שוב בהמשך. את “פינוקיו” איירו מאות פעמים. מה התוספת שלנו? מה הדבר שאנחנו מביאות לשולחן? איזה דבר קטן אנחנו עושים, שמשנה רעיון – גם אם הוא כבר נעשה? (לא לדאוג: הכל כבר נעשה). הנה כמה דוגמאות.
האתגר הבא שלנו הוא “הקוסם מארץ עוץ” מאת ל. פרנק באום. הנה הבריף שלו:
פורמט: 22 רוחב, 29 גובה (סנטימטרים).
טכניקה: חופשית
עטיפה קדמית בלבד
צריך להיות כתוב (תבחרו שפה):
שם הספר (עברית): הקוסם מארץ עוץ
שם הספר (אנגלית): The wonderful wizard of Oz
שם הסופר (עברית): ל. פרנק באום (או מאת: ל. פרנק באום)
שם הסופר (אנגלית): By L. Frank Baum
שם המאייר (לא להטמין ולא להסתיר): אתם.
תאריך הגשת סקיצות (למי שרוצה עין נוספת): 17.7
תאריך הגשה סופי: 18.8
תעלו בפייסבוק, תעלו באינסטה, העיקר שתתייגו: #classicovers_challenge
אם יהיו יותר מ-10 הגשות יהיה שיעור פתוח
אחרי שתאיירו את העטיפה שלכן ושלכם (ובבקשה – אל תעשו עטיפה מבוססת טיפוגרפיה. אנחנו מאיירים, תשאירו את זה פרויקט באיור) – הגיע הזמן לכמה טיפים שיעזור לנו לבחור בין כמה עטיפות, ולבדוק איפה אנחנו עומדים מבחינת רמה אמנותית ומקצועית. קודם כל: מצגת קטנה של עטיפות אחרות שנעשו לספר (אני עובדת בפאוורפוינט – אבל אפשר בדרך אחרת. רק תעבדו בפורמט רוחב כלשהו). משהו כזה (כל הדוגמאות פה הן עדיין לפי אתגר פינוקיו):
שלב שני: שלבו את העטיפה שלכם במקום אחת העטיפות במצגת.
קודם כל בדקו אם הדימוי עצמו עומד (מבחינה אמנותית) ברמה של העטיפות האחרות. במקרה הזה למשל (רננה קול-חייט איירה): התשובה היא “כן” ענקי. אם זה נראה פחות מקצועי, כדאי לשפר את הדימוי. אחר-כך בדקו את נושא העיצוב. אם מגישים משהו מעוצב גרוע – זה יכול לדפוק אותנו. מאחר ורבים מאיתנו לא מעצבים מקצועיים, תשמרו על כלל אצבע פשוט: ישור אמצע. מאד קשה לטעות עם זה… עכשיו השאלה החשובה הבאה:
העטיפה של נועה חורב היא הכל: מקורית, מדליקה, רעננה, עובדת כטאמב-נייל, רק הבחירה בכובע הכחול… אין מה לעשות, אמרתי לכן: כחול הוא צבע שנוטה להעלם ברקע. תראו עכשיו.
בום! (הייתי מחזירה את הכחול לאחת החיות שמרכיבות את האף, בכל זאת קצת צריך אותו).
והכי חשוב: תיזהרו בבחירת הסקאלה הצבעונית שלכן. פינוקיו ממש “מתחנן” לצבע עץ מאסיבי. הנה מה קורה כשהולכים עם הצבעוניות הזו עד הסוף (והעטיפה של רביד שיראזי היא באמת באמת מאסטר-פיס מכל בחינה אפשרית אחרת). אה, וכשאתם מאיירות את הקוסם? תזכרו טוב-טוב את הצבעים של הספר. זה ספר שהצבעים שלו מוזכרים בטקסט, וכשמשהו מוזכר בטקסט חבר’לך… אין מה לעשות. אמרלד סיטי זה בטורקיז. רק אומרת…
הקורס הבא שלנו הוא הקורס הכי כייפי שיש למאיירימים להציע: איור פנטזיה. אסקפיזם מושלם (לא סתם נתתי את “הקוסם” כאתגר).
אם אתם מאיירימים שעשו קורס יסודות/טקסט-תמונה: בואו. אני מאשרת אתכם מראש, תירשמו.
כל השאר: תשלחו לאפרת לינק לפורטפוליו. אני צריכה לדעת שאתם יודעות לאייר דמויות ולעשות האנשה – לפני שאני מפילה עליכן מפלצות, יצורי קסם, מטמורפוזה, וסביבת פנטזיה…
Efrat@meayrimim.com
לינק לדף הקורס באתר
בווווו… מכשפה. (איור: מאיה זקס, בשיתוף עם יפית-גל לוי, קראש-קורס אגדות עם סדנאות הבית)
