קורס טקסט תמונה 2025 – ספרי יונתן יבין
איור: הדס רייס, קורס טקסט-תמונה 2025, עיצוב דמות עבור “החתול דלעת משנה את הדעת” מאת יונתן יבין
קורס טקסט-תמונה הוא קורס מתקדם, שצריך לדעת בשבילו את יסודות האיור (קורס נפרד, תירשמו לרשימת ההמתנה לשנה הבאה) או להביא את הידע מהבית. הדס הביאה את הידע מהבית: היא למדה בקורסים שונים של איור, ראתה המון ספרים, ניסתה הרבה נסיונות. גם עיצוב הדמות שלה לספר הזה הגיע אחרי ה-מון ניסוי וטעיה. רואים את האיור הבא? תכפילו בעשר. ככה הרבה.
איור: הדס רייס, קורס טקסט-תמונה 2025, עיצוב דמות עבור “החתול דלעת משנה את הדעת” מאת יונתן יבין
העבודה הרבה על הדמויות אפשרית כי הקורס בנוי מהמון חלקים שלא תלויים זה בזה. נכון, אנחנו בוחרים מראש סיפור מתוך המבחר הנתון (השנה הסופר יהיה מאיר שלו – צפו פגיעה), ומעצבים על ההתחלה את כל הדמויות שלו (מי שנכנס לקורס צריכה לדעת לעצב דמויות עקביות. זה מאסט). אח”כ ניגשים לשלב אחר לגמרי, ובו זמנית מתקנים ומתקנים עד שמגיעים לדמות הנכונה. לפעמים זה קורה רק באמצע הקורס, וזה סבבה: ככה זה באיור מקצועי.
השלב השני בקורס טקסט-תמונה הוא איור קונספט. איור קונספט לרוב לא מאד דומה למה שיקרה בסוף, הוא בסך הכל הדגמה ללקוח: “לכיוון הזה אני לוקחת את הספר”. איור הקונספט של הדס היה מופתי – לא פחות, ולגמרי התווה את הכיוון של הספר. גם זה קורה (אם כי זה יותר נדיר, ולא מסב לי שום שמחה בתור פולניה-של-כבוד. אני אוהבת להגיד בסוף הקורס: “אוי, תראו איך גדלת והתקדמת מההתחלה”. איזה באסה זה כשהתלמידה שלך מעולה על ההתחלה וכל מה שנשאר לך זה לשייף את הקצוות.
איור: הדס רייס, קורס טקסט-תמונה 2025, סקיצת קונספט עבור “החתול דלעת משנה את הדעת” מאת יונתן יבין
אני מלמדת את הקורס כבר שנים רבות, וזו הפעם הראשונה בה קרה לי דבר כזה: רואים את הדודה בקומה התחתונה? קוראים לה “גברת פורטנוי מקומה ראשונה”. יונתן יבין הכניס אותה לשני סיפורים שלו: “בשכונה שלנו” ובספר “גוזלים בראש”. את “בשכונה שלנו” אייר שי ישראל ויצר לגברת פורטנוי מקומה ראשונה דמות כל-כך נפלאה וקאנונית, שהדס החליטה לעשות לה מחווה אמנותית: היא לקחה את גברת פורטנוי של שי, עשתה לו גרסה אישית, העניקה לה שני בעלים, ודירה בורגנית, והכניסה אותה, יחד עם כלבה יואכים לספר בו הם בכלל לא מופיעים במקור. אנחנו המאיירות והמאיירים, אוהבים להכנס תמיד למקום שהסופר השאיר פתוח. לבנין בו גר גיבור הסיפור “החתול דלעת” יש כמה קומות בגרסה של הדס. קומה אחת צריכה להכיל את גיבורי הסיפור של יונתן, אבל שתי הקומות האחרות? אפשר לשחק עם זה כמה שרוצות וזה מה שהדס עשתה. אם זה לא מפריע לסיפור, לא מתחרה בו ולא משפיע על האמירה שלו – למה לא?
גברת פורטנוי מקומה ראשונה (וכלבה יואכים): איור מימין – שי ישראל, איור משמאל – הדס רייס.
בשלב הבא של הקורס אנחנו עושים מלא סקיצות: קודם כל סקיצות רעיון, שנועדו לפרש נכון את הטקסט מבחינת איורים. אח”כ – סקיצות מפורטות יותר ויותר עד שמגיעים לסקיצות סופיות. באמצע יש תמיד שלב שאנחנו מקדישים לעיצוב “העולם” שבו מתקיים הסיפור. זה יכול להיות למשל סלון של גברת זקנה, שיש בו רהיטים מהעולם הישן, או מטבח מהודר של בית עשיר, או סלון מבולגן שסגרו בו מרפסת. כל בחירה כזו מספרת לנו משהו על הגיבורים שלנו, ואנחנו מקדישות לזה תשומת לב נפרדת.
איור: הדס רייס, קורס טקסט-תמונה 2025, עיצוב סביבה עבור “החתול דלעת משנה את הדעת” מאת יונתן יבין
הדס ידעה שהיא צריכה לאייר את הסביבה של הגיבור גם מבחוץ (כי יש סצנה בה אמא חוזרת הביתה) וגם מבפנים. הבחוץ היה די קל: אחרי הכל היה לה איור קונספט נפלא, וצריך היה בסך הכל להרחיב אותו בהתאם לחוקיות של עצמו. אבל הבפנים? זה כבר סיפור אחר. שם היא היתה צריכה לחשוב חזק וטוב לאיזה מקום שייכת המשפחה שבסיפור. יש מי שגרים בוילה ענקית ויש מי שגרים בדירת שיכון ויש גם את כל מה שבאמצע. בקורס אנחנו מדברים המון על ההגיון שבבחירה הנכונה של סביבת הגיבור. רק אחרי שיש לנו גיבורים, וסביבה, וסקיצות מפורטות לכל כפולה – אנחנו ניגשים לעיצוב המעטפת: עטיפה, פורזץ, שער גדול.
איור: הדס רייס, קורס טקסט-תמונה 2025, עטיפה, פורזץ ושער גדול עבור “החתול דלעת משנה את הדעת” מאת יונתן יבין
עטיפה, פורזץ ושער גדול. משהו שחשוב להבין לגבי שלושת המרכיבים האלה: הם לא בדיוק שייכים לסיפור. כלומר, כן, בטח – הם חייבים להתכתב עם הסיפור אחרת זה דבילי. עם זאת – אנחנו חושבות עליהם אחרת, בגלל שהם חלק מהמעטפת השיווקית של הסיפור. אני לא ארחיב לגבי זה, כי אני מלמדת את זה – אבל היכונו לשיעור העטיפות הכי קאנוני במערב הפרוע. שיעור עטיפות של קורס טקסט-תמונה הוא הסיבה לעטיפות המופלאות של אתגר העטיפות הקלאסיות שלנו (חפשו את הפוסטים של האתגר בבלוג שלנו.
איורים: הדס רייס, עבור “החתול דלעת משנה את הדעת” מאת יונתן יבין
כשאיורים הם נפלאים, לא צריך להסביר אותם. אחרי הכל, הדס לא תרוץ אחרי ילד שקנה את הספר הזה (שיצא באיורים המקוריים של חברי הטוב, גלעד סופר) ותצעק לו “הי, ילד! שים לב!!! בעמוד 12 הכנסתי גם חתול ג’ינג’י קטן, ותשים לב גם לנעליים של אבא מימין!” נכון?
מבחינת היקף הפרויקט: בקורס שלנו מאיירים שלוש כפולות עמודים (הדס עשתה ארבע, אבל זה לא חובה) – זהו. יש קורסים לאיור שבהם התלמידים מתבקשים לאייר ספר שלם, אבל לי זה נראה כמו מטלה בלתי-אפשרית. אני מעדיפה שתלמידים ישקיעו את הנשמה בשלוש כפולות מושלמות, וילמדו תוך כדי כמה שיותר דברים. שאר הכפולות כבר יגיעו לבד.
הדס רייס, בכל אופן, היא אחת התלמידות המדהימות שהיו לי. מה אני אעשה בלעדייך, אה?
בדקו את העבודות של הדס גם בקטלוג מאיירימים.
הדס רייס: השאלון
קצת על עצמך: מאיפה בארץ או בעולם, האם למדת איור בעבר (ואם כן, איפה?), איך הגעת למאיירימים?
אז אני הדס רייס, אילתית במקור ותל אביבית כבר המון שנים.
ביום-יום שלי אני עובדת בסטארטאפ רפואי שעושה דברים מדהימים ומתנדבת במיזם המרגש “נקסט אוקטובר” שעוזר לכך שאוקטובר הבא יהיה טוב יותר וזה שאחריו יותר טוב וכן הלאה.
למדתי תואר ראשון בעיצוב פנים ולאורך השנים עשיתי כמה קורסים באיור: הראשון אצל יאנה בוקלר, ובהמשך כשהבנתי אחרי הרבה ניסוי וטעיה שהכלי שלי הוא דיגיטלי, עשיתי גם קורס איור דיגיטלי ב-IAC.
ועכשיו כמובן אני בוגרת גאה של 2 קורסים במאיירימים – טקסט-תמונה וקורס פנטזיה, ועוד היד נטויה. אני לומדת פשוט כי כיף לי ובמאיירימים כיף לי ממש.
כמו איזה מאייר את.ה רוצה להיות כשתהיה גדול? ספר.י לנו קצת על האמנות שאת.ה אוהב.ת. וצרפי דוגמאות לפי בחירתך.
אני חושבת שכמו האיור שלי גם הטעם שלי השתנה לאורך הזמן. בתחילת הדרך מאד רציתי לאייר כמו גבריאלה ברוך המוכשרת, עם העדינות והדיוק שלה. היתה לי תקופה ארוכה שחקרתי והעמקתי בכל מה ש-LOISH עשתה עד שהרגשתי שזה חוזר על עצמו.
והכי אני אוהבת את עובדיה בנישו. כל דבר שהוא עושה כל כך יפה ומקורי בעיניי – הדמויות והפרופורציות הלא רגילות שלהן, הפרטים, הצבעוניות המשגעת. אני מאיירת מאד שונה ממנו, אבל מתה על כל דבר שהוא עושה.
איורים: עובדיה בנישו
מה פרויקט החלומות שלך? מה בא לך לעשות ולאן היית רוצה להגיע?
יש לי חלום ארוך שנים לאייר את “בביתו במדבר” של מאיר שלו. בכל פעם שאני קוראת אותו אני, הדמויות מתעוררות לתחייה בדמיוני ואני מקווה שיום אחד יהיה לי האומץ לעשות את זה. האיור הוא חלק בלתי נפרד ממני אבל לא העיסוק המרכזי שלי, ובינתיים זה כיף לי. כשיגיע הפרוייקט הנכון אני חושבת שאדע, ואם לא, אז תמיד יש את ליאורה להתייעץ איתה 😊
קצת על החוויה שלך בקורס טקסט-תמונה (בכל אספקט שבא לך, מותר גם תשובות איומות – אבל אני נוטרת טינה). האם הוא הועיל לך מקצועית ואיך?
וואי איזה כיף היה לי. באמת הרגשתי שאני מתפתחת משיעור לשיעור. מה שקורה עם ליאורה, זה שגם כשאת חושבת שקלעת בול באיור שלך, שסיימת, היא באה ומראה לך איך אפשר לקחת את הדברים עוד צעד קדימה ואז עוד שניים.
זה איפשר לי להבין שליכולות שלי ולרעיונות שלי אין גבולות כמו שחשבתי, ולדעתי זה הדבר הכי מדהים שמורה יכול לתת לך. זאת ליאורה וזה מאיירימים.
ברמה האישית – הקבוצה שלנו היתה סופר מיוחדת ומאז נפגשנו כבר כמה פעמים מחוץ לזום וכיף לנו ביחד. אז יצאו מזה גם חברויות עם אנשים סופר מוכשרים. בקיצור, החלטה ספונטנית להירשם לקורס שמתחיל באותו יום, הפכה לאחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי ולמסע מרתק. תודה!