ביה”ס המקוון לאיור של ליאורה גרוסמן

הרצאות בזום

“מאיירימים”, בית הספר המקוון לאיור של ליאורה גרוסמן,

מציע לכם גם מגוון הרצאות בנושאים הקשורים לאיור, לספרות ולתרבות.

את ההרצאות יעבירו ליאורה גרוסמן ואורחים שונים. אתם מוזמנים למסעות קסומים, בעולם האמיתי ובעולם הדמיוני.

המדריכים שלכם יהיו תמיד אומנים-יוצרים, שיאירו לכם את הדרך

בפנסו המופלא של היוצר.

הרצאות

סדרת ההרצאות מבוססת על תכני תערוכת “אני מכאן” ,
שהוצגה בבית-אריאלה בשיתוף עם משרד החוץ.
את הסדרה יעבירו ליאורה גרוסמן, אוצרת תערוכת “אני מכאן”, ואורחים נוספים.

הרצאה 1: “אבא צייר לי תמונה”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

על איור ספרי ילדים בארץ חדשה, שעוברת מכיבוש לעצמאות.
ארץ שרוב מאייריה עולים חדשים, רבים מהם – ניצולי שואה.
מכחולים מתפרקים, וצבעי גואש “הלל”, “בוץ” צבעוני ומגבלות דפוס, דלות החומר וחלומות בהקיץ. על שודדים, יזמים והסכמים מפוקפקים.
על ספר הילדים העברי שגדל וצמח בניגוד לציפיות, בתנאים קשים,
ממש כמו המדינה.

איור: תום זיידמן-פרויד, מתוך: "מסע הדג" מאת ח.נ. ביאליק, הוצאת פרגרין, 1924

הרצאה 2: “בעמק יפה בין כרמים ושדות”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

מדינה צעירה מנסחת את עצמה: מגדירה אידיאלים, מגדלת חזון. נדבר על החזון המתחלף של חיינו כאן: חזון החיים המשותפים, אידיאל השוויון, חזון כור ההיתוך והחזון הרב-תרבותי. על הקבוצה מול היחיד, על תיאור המלחמה והשאיפה לשלום. בספרי הילדים רואים את שינוי האידיאלים בצורתו התמימה והברורה ביותר. מה אמרנו לילדינו ב-1948 על העולם שהם חיו בו? ומה אנחנו אומרים להם כעת?

איור: מיכל אפרת, מתוך "ניסע אל השדה" מאת פניה ברגשטיין, הקיבוץ המאוחד 1952

הרצאה 3: “עם הקוקו והסרפאן”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

האופנה בספרי הילדים משקפת את הזמן החולף ומבססת אותנו בזמן ובמקום.

באיור ישראלי – היא מעידה על ערכים משתנים.

מחצאית פליסה לכובע טמבל – איך התלבשו ילדים באמת באותה עת?

על אופנת העיר ואופנת הכפר, קיבוץ גלויות וכור ההיתוך; על האופנה בחיים והאופנה בספרים.

נסקור את שלוש הגרסאות לסיפור “ויהי ערב” ונלמד מה הבגדים מספרים על הילד, ומה רצתה הסופרת…

איור: מרים ניק, מתוך "מי מוכר ומי קונה" מאת הדוד הטוב (שלמה סוקולסקי), הוצאת אל-המעיין 1952.

הרצאה 4: “הורה כרוב והורה תרד”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

המושג “ילדות ישראלית” כוּון לקבוצת הילדים בקיבוץ.

נדבר על עקרונות הקבוצה מול רצון היחיד, על החופש והשוויון, על ערכי העבודה והאחווה הקיבוצית.

אז מה קרה שם באמת, כשאבא ואמא עזבו לחדרם? למה לא היו כריות על המיטות בבית הילדים? למה נשים לא נהגו בטרקטור? מה ההבדל בין שומרת הלילה לנוטר? ואיך עושים כובע טמבל?

איור: שרגא וייל, מתוך "אצלנו" מאת מרדכי אמיתי, ספריית פועלים 1954

הרצאה 5: “והחמור הקטן בלעם”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

מה מעליב יותר: ייצוג גזעני או היעדר ייצוג?

הילד המזרחי, הילד הערבי, הילד היהודי: על הילד הנעדר באיור ישראלי; על הבובה השחורה והבובה הלבנה; על כובע הברט לעומת כובע הטמבל; על ילדי המעברה וילדי המושבה; על פנים כלליות ופנים יהודיות; על ילדים שחומי עור וילדים בהירים – על ייצוג ילדי עדות המזרח בספרות הילדים.

מאיר גור-אריה, מתוך "אליהו הנביא" מאת יחיאל היילפרין, הוצאת "הגינה" 1925

הרצאה 6: “על בנים ועל בנות, צ’רלי-קצ’רלי”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

בשנות ה-50′ סבלו נשות העולם מאפליה. בארץ התנאינו בערכי השוויון הקיבוציים. איך יוצגו בנים ובנות בספרי קום המדינה? על מה חלמו הבנים ועל מה חלמו הבנות? מי אינו בוכה אף פעם, ומי בכתה ובכתה כשהוא לא בא? מי בראש הגדוד צועד? ומי הילדה הכי יפה בגן?

נעבור לספרי העידן החדש ונבדוק: מה קורה כשנותנים לילדה תנין? ומה יעשה הילד שלא רוצה לשבור את החזיר? בנות עם חרב, בנים עם שמלה, העולם החדש, הנפלא…

איור: ברוך אור, מתוך "הי, לעבודה!" מאת: שלמה, הוצאת דעת 1969

הרצאה 7: “והילד הזה הוא אני”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

המדיום הוא המסר המסר. האם ספרים מצולמים הם איור?

מה מספרת לנו בחירת הצלם על החיים בארץ? האם הילד המצולם הוא אידיאלי או אמיתי? על אלה-קארי, הילדה מלפלנד שפתחה לנו צוהר אל העולם הגדול, ועל אילנה מקיבוץ אילנות, שייצגה אותנו כלפי חוץ; על פמיניזם ושוביניזם, על תיאטרון בובות נודד וצילומים תיאטרליים בספרי הילדים המצולמים.

איור: אדית סמואל, מתוך "בנים, בנות, בובות!" מאת: לאה גולדברג, עם עובד 1968

הרצאה 8: “לך ותקרא ותביא את החבר’ה לכאן”

תאריך ושעה יתעדכנו בהמשך

לפני עידן הסולו בספרות הילדים – היה עידן החבורה. ילדים צוירו תמיד בקבוצה – אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. על “שמונה בעקבות אחד” וחסמב”ה, ערבים ויהודים, בנות ובנים, אשכנזים ומזרחים, שמנים ורזים – נושאים נפיצים כמו פצצה מבית היוצר של אלימלך זורקין.

אה, ואל תספרו כלום לאף אחד, כן? תשמרו על סוד מוחלט בהחלט!

איור: פרץ רושקביץ, מתוך "אנו עליזים", מאת: לא ידוע, הוצאת פ.רושקביץ 1949
Scroll to Top