מוכנה מוכנה גרסת עירית אביר
בפריים הזה נולד ריקוד התרנגולות של השער הגדול. מה שעוד יש פה זה הבובה-אפרוח: בכל פעם שמופיעה בובה של ילד בספר ילדים, אנחנו מתיחסים אליה כסוג של אלטר-אגו, שמספר משהו על הגיבורה. הבובה הזנוחה שבין רגלי אמא-תרנגולת, מעידה על זה שהאפרוחית באמת מרגישה שהיא מוכנה-מוכנה.
“מוכנה מוכנה” גרסת עירית אביר
מסע בתוך המסע המופלא, הרך והענוג של גיא סלמניק. תאמינו לי: עיניים ישקו.
הפעם אתם הולכות להכיר את גיא סלמניק. גיא בחר לאייר את היצירה הכי עצובה, הכי בוגרת ומפוכחת ועדינה של אורית גידלי: “אנשים נגעו בירח” ולפני שאני מדברת על היוצר והיצירה, בואו נכיר את גיא יותר טוב.
נונה ומחק האויר גרסת המאייר אביב סתיו פלד
“נונה ומחק האויר”, שאיירה במקור איה גורדון-נוי הנפלאה.
איור הקונספט הוא אודישן, שמאפשר לסופרים להבין לא רק מה הסגנון האיורי של האמן, אלא גם איך הוא מפרש את הטקסט. באחד הזה יש כבר המון דברים טובים, אבל הוא לא היה לי מספיק ספציפי ברמת עיצוב הסביבה. נו, טוב. מזל שיש לי שלב כזה במהלך הקורס.
הקוצרת
אני העגלונית שגנבו לה את הדיליז’אנס כדי לזרוק אותה מהדלת בזמן שהוא דוהר אל העתיד, או משהו כזה. שמעתי את משפט העגלונים והדיליז’נסים כל-כך הרבה שברור לי שזה נשתל ע”י לוביסטים שמחפשים להכשיר את הביזה המלכותית. לא, לא שגיאת כתיב, תודה שהערתם.
השופט הפנימי – קווים לדמותו
לכל האמנים בעולם, בכל התחומים שיש, יש פצע והוא מקבל המון צורות – הכי שכיחה היא “תסמונת המתחזה”.
זה הולך ככה: אני כל כך גרועה, שמגיע לי שאין לי עבודה.
אני כל כך איום, שלא ברור למה הציעו לי עבודה.
העבודה שהציעו לי היא רק כי אני נקלעתי בדרכם והמאיירים הבאמת טובים לא היו שם.
קיבלתי את העבודה כי הלקוח שלי לא שווה הרבה בתחומו. הוא לא ממש חשוב ולא ממש מוכר – וזה מה שמגיע לי.